הִנְנוּ עוֹמְדִים בּוֹשִׁים וְנִכְלָמִים בִּפְנֵי חֲלוֹם אֲשֶׁר נֻפַּץ. אֵין מָנוֹס מִלְּהוֹדוֹת בְּאַשְׁמוֹתֵינוּ, בְּחַטְּאוֹתֵינוּ, וּבְפִשְׁעֵנוּ. עַל אֲשֶׁר עָמַדְנוּ בַּצַּד וְלֹא הִתְעָרַבְנוּ כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ אֶת הָעַוְלָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה.